משחקי תפקידים הם בעצם סיפור אקטיבי. המשחק לוקח אתכם בדרך מיוחדת אל זמנים ומקומות שונים בהם אתם משחקים דמויות שונות כרצונכם, ויוצרים עלילה סיפורית מתמשכת ביחד עם חבריכם למשחק.
זוהי מן העמדת פנים, מעין משחק "נדמה לי". באמצעות משחק התפקידים תוכלו לדמיין את עצמכם במקומה של דמות אהובה עליכם מסרט או מספר, או סתם מהדמיון. האם אי פעם תהיתם איך זה לחיות בזמן ובעולם אחר משלנו? האם בתור ילדים קטנים או אפילו עכשיו רציתם לטוס לחקור את החלל, או את הפירמידות העתיקות, או את מעמקי הים? להיות חוקר משטרה העוקב אחרי רצח וודו מוזר בניו-אורלינס? האם אי פעם חשבתם מה עושים האנשים במשחק המחשב לאחר שאתם מכבים אותו? זו ההזדמנות שלכם.
ו-לא, לא צריך לקרוא המון ספרים כפי שמקובל לחשוב… מספיק להשתמש בדמיון. דמיון?! בשנות האלפיים המתועשות?! כן, עובדה. זה עדיין קיים.
מהם משחקי תפקידים – למען מטרה משותפת
משחקי תפקידים נחלקים לסוגים שונים על פי נושאם: משחקי אימה, הומור, פנטזיה, מדע בדיוני, בלשות ועוד. יש שלוש דרכים לשחק: בכתב, פיזית (לדוגמה: תיאטרון), או בעל פה. המשחקים בעל פה הם הנפוצים ביותר, ולכן הכתבה תתמקד בהם. המשחק הראשון שיצא היה מבוכים ודרקונים (D&D) שיצא בשנת 1973 והופץ בישראל בתרגום לעברית בסביבות 1980. במשחקים כאלה יושבים 2 עד 6 שחקנים ומשחקים פנים אל פנים, כשכל שחקן תורם את חלקו על ידי תיאור מילולי של מעשי דמות אחת מרכזית בעלילה.
מלבד השחקנים קיים גם עוד תפקיד במשחק, המנחה. המנחה מקשר בין הדמויות לסובב אותן, ומגשר בין הדמיונות של כולם על ידי הצגת העולם בפני השחקנים: תיאור של ריחות, מראות, קולות ומרקמים. המנחה הוא היוצר את הסביבה או העולם שבו המשחק מתקיים, והוא אחראי ליצור מעין תסריט בסיסי של הרפתקה שאותה אמורות הדמויות לעבור במהלך המשחק. הוא האחראי על הפיכת המשחק למעניין על ידי הצבת מכשולים בפני הדמויות: דברים כאלה יכולים להיות משימות שיוטלו עליהן, חובות אישיות של הדמות, מפלצות וכולי. המנחה גם משחק את כל דמויות המשנה – מוכרים בחנויות, עוברי אורח וכולי.
אין מנצחים במשחק – בניגוד למשחקים אחרים, שחקני משחקי תפקידים לא פועלים אחת נגד השני אלא ביחד. כמובן שדמויותיהם יכולות להיות יריבות – זה מוסיף עניין למשחק. משחק שלא נמאס יכול להימשך לנצח, או עד שהדמויות נהרגות.
מהם משחקי תפקידים – שיטות שונות, משחק אחד
במשחקי תפקידים שונים, משתמשים במערכות שונות של חוקים על מנת לקבוע תוצאות של היתקלויות בין השחקנים או בין השחקנים למנחה. מערכות החוקים השונות נקראות שיטות משחק, ומלבד לספק פתרון נוח לחילוקי דעות במשחק, החוקים עוזרים למשחק להיות ריאליסטי יותר (למשל: על ידי הגבלת המשקל שאיש בעל חוזק מסוים יכול לשאת). החוקים, כמתבקש, מתבססים על העולם והתקופה שבה מתרחש המשחק – למשל, במשחק שאמור להתרחש בעולמנו שלנו לא יהיה חוק שיקבע שאסור להטיל קסם מסוים יותר מפעם אחת ביממה, מפני אין כלל קסם! החוקים מגדירים דברים שונים, החל מדרך יצירת הדמויות ששונה משיטה אחת למשנתה, דרך חוקים שנוגעים לתכונות הדמויות והגבלת יכולותיה, קביעת תוצאות בקרב, ועוד.
לפעמים, נעזרים השחקנים בקוביות מיוחדות הנותנות למשחק אופי של גורל ומסתוריות כך הוא דומה יותר לחיים האמיתיים – אין לדעת בדיוק מה יקרה… בקוביות משתמשים בדרך כלל כאשר השחקנים לא סומכים לגמרי על המנחה, ומעדיפים שגורלם יקבע על ידי המקריות.
כל חוקי המשחק מופיעים בספרים מיוחדים שמופצים על ידי חברות שונות, ואותם אפשר לרכוש באינטרנט. שחקנים שהתעייפו מגלגול הקוביות, מטבלאות הסיכויים ומכל המספרים, מעדיפים לאלתר. בשיטה זו לא משתמשים בחוקים רבים, הנקראת free form – סגנון חופשי. בשיטה זו נתון חופש גדול יותר לשחקנים בבניית הדמויות, וכן משחק זה הוא יותר דמיוני ופחות ריאליסטי. גם בשיטה זו אפשר לשחק בכל עולם ובכל תקופה.
